מה זה אקטרופיון, אנטרופיון או רטרקציה של עפעף?
אקטרופיון הינו המנח הרפואי לעפעף תחתון אשר הסתובב כלפי חוץ כך שהמגע עם משטח העין רופף (או במקרים קשים יותר נוצר מרווח בין העפעף לעין). אנטרופיון הוא המצב ההפוך בו העפעף מתגלגל כלפי פנים כך שחלקו החיצוני של העפעף (והריסים) במגע עם העין.
רוב המקרים נגרמים מהתרופפות הרקמות אשר מחזיקות את העפעף במנח תקין, בשל תהליך הזדקנות. ישנם מקרים אשר נגרמים בשל הצטלקות רקמות. הצטלקות העור בעפעף התחתון תגרום "למשיכה" של העפעף למטה ולסיבובו כלפי חוץ (מה שמכונה cicatricial ectropion). הצטלקות כזו שכיחה במצבים של חשיפה ממושכת לשמש על פני שנים. במקרים חמורים המשיכה גורמת לרטרקציה משמעותית (כלפי מטה) של העפעף, כך שהעפעף נמוך משמעותית בהשוואה למנח תקין (ובשל כך חלקה התחתון של העין חשוף).
במקרים של שיתוק עצב הפנים (facial palsy או Bells palsy) השריר שתומך בעפעף התחתון משותק ולכן העפעף התחתון יכול להיות נפול עם או בלי אקטרופיון (paralytic ectropion). כמו כן שיתוק ממושך יכול לגרור כיווץ רקמות העפעף ובכך לשלב מרכיב הצטלקותי בנוסף לשיתוק.
תהליכים דלקתיים בחלקו הפנימי של העפעף התחתון (החלק הנוגע במשטח העין) יכולים לגרום להצטלקות, ובכך לסובב את העפעף פנימה לכיוון גלגל העין (אנטרופיון).
התסמינים של מנח עפעף תחתון לא תקין תלויים בחומרה, ויכולים לכלול דמעת והפרשות, עין אדומה, בעיה קוסמטית, אי נוחות בעין, ואף סיכון לפגיעה בעין (כגון פציעת הקרנית או כיבים בקרנית).
כיצד מטפלים?
לרוב יש צורך בניתוח לתיקון מנח לא תקין של עפעף תחתון (רטרקציה, אקטרופיון או אנטרופיון) שאורך כשעה. באופן שגרתי ניתוח זה נעשה בהרדמה מקומית כניתוח יום ללא הרדמה מלאה וללא צורך באשפוז.
בתחילת הניתוח תוזרק הרדמה מקומית אשר תורגש למשך מספר שניות כדקירה (מרגיש כמו "זריקה קפואה"). לאחר ההרדמה המקומית לא יורגש יותר כאב במשך כל הניתוח.
ישנן אפשרויות שונות לביצוע הניתוח בתלות בסוג וחומרת הבעיה, ואנו ניידע אתכם מראש בעת ההרשמה לניתוח מה סביר שיצטרך להתבצע בניתוח.
במהלך הניתוח תבוצע מתיחה של העפעף התחתון על מנת לתקן את ההתרופפות. ברוב המקרים יבוצע חתך של כ1-2ס"מ בעור שבפינת העין החיצונית ולכיוון הרכה. במקרים מסוימים יבוצע חתך בעור לאורך העפעף התחתון. במקרים אחרים ייתכן וגם יבוצע חתך בחלקו הפנימי של העפעף.
במקרים של הצטלקות משמעותית של העור, ייתכן ויהיה צורך בשתל עור קטן. שתל העור יכול להילקח מהעפעף העליון, מאחורי האוזן, מקדמת האוזן, מהזרוע הפנימית, או מעל עצם הבריח ויושארו תפרים באזור הלקיחה.
במקרים נדירים יותר של הצטלקות החלק הפנימי של העפעף התחתון ייתכן ויהיה צורך בשתל שיכול להילקח מהחלק
הפנימי של השפה (labial mucosa), או מהחלק הפנימי של הלחי (buccal mucosa) או מהחך (hard palate). לרוב אין צורך בתפרים מאזור הלקיחה בפה.
כיצד עלי להתכונן לניתוח?
בשל הסיכון לדימום יתר, מטופלים הנוטלים בקביעות מדללי דם כגון אספירין (קרטיה), קלופידרוגל (פלאביקס), קומדין, דביגטרן (פרדקסה), ריברוקסבן (קסרלטו) יתבקשו במועד ההזמנה לניתוח להפסיק את הטיפול לקראת הניתוח, באישור רופא
המשפחה או הקרדיולוג המטפל. טיפול באספירין, דביגטרן (פרדקסה), או ריברוקסבן (קסרלטו) יופסק 10 ימים לפני הניתוח ופלאביקס יופסק כשבועיים טרם הניתוח. קומדין יופסק כ- 5 ימים לפני הניתוח ויוחלף באופן זמני בטיפול בזריקות קלקסן עד ערב לפני הניתוח. לאחר הניתוח, יחודש הטיפול בקומדין בהנחיית רופא המשפחה. במקרים בהם לא ניתן להפסיק את מדללי הדם, תבוצע הערכה פרטנית האם ניתן לבצע את הניתוח ללא הפסקתם המוחלטת.
בנוסף, אתם מתבקשים להפסיק ליטול תרופות נוגד דלקת לא סטרואידי כגון איבופרופן (נורופן ואדוויל) ונפרוקסן (נרוסין ונפרוקסי), שמן דגים, תוסף אומגה 3, ג'ינג'ר, גינסנג, ותוספים המכילים שום – שבועיים לפני הניתוח.
מומלץ לא לעשן לפחות 3 ימים לפני הניתוח ושבוע לאחריו, שכן עישון מפריע לתהליך ריפוי פצע תקין ומעלה סיכויים לזיהום. אין לצרוך משקאות אלכוהוליים יום לפני ויום לאחר הניתוח.
למה לצפות לאחר הניתוח?
לרוב תושאר חבישה לוחצת על העין, אותה ניתן להסיר כעבור יום בבית. במידה ונעשה שימוש בשתל עור בניתוח, ייתכן ויהיה צורך להשאיר את החבישה מספר ימים (הוראות מדויקות יינתנו לפני שחרור הביתה לאחר הניתוח). יש להשאיר את התחבושת יבשה.
בבית יש לנוח למשך 24 שעות. לאחר מכן ניתן לחזור לפעילות שגרתית, אך יש להימנע מפעילות מאומצת כגון חדר כושר, ריצה, ונשיאת משקל מעל 5 קילוגרמים למשך שבועיים. יש להשאיר את האזור המנותח יבש למשך 48 שעות (וכל עוד לא הוסרה החבישה).
לא לנהוג כל עוד יש חבישה על העין.
לאחר הסרת החבישה יש לצפות שהעפעפיים והלחיים יהיו מאוד נפוחים וחבולים ("פנס בעין"). זה נורמלי ואף עלול להחמיר ביומיים הראשונים שלאחר הניתוח ולאחר מכן יחל שיפור. מומלץ לבצע קומפרסים קרים עם קרח (עטוף במגבת דקה) להורדת הנפיחות. יש להצמיד את הקומפרסים לעפעפיים עם עיניים עצומות למשך 20 דקות, ולחזור על הפעולה כל שעה ביומיים הראשונים שלאחר הניתוח (במידה והוסרה החבישה). יכול לקחת שבועיים-שלשה עד שהחבלות והנפיחות חולפים.
לרוב אין כאב משמעותי ואקמול במינון המקובל (2 טבליות כל 4 שעות) יספיק.
תינתן לכם משחה אנטיביוטית למרוח על החתכים הניתוחיים (על התפרים) ובתוך העין שלש פעמים ביום למשך שבוע.
ייתכן והראייה תהיה מעט מטושטשת בשל הנפיחות (ובשל מריחת המשחה האנטיביוטית), וגם זה ישתפר בהדרגה בשבועות הראשונים. כמו כן, בשבועות הראשונים ייתכן והעיניים ירגישו מגורות. תחליפי דמעות יעזרו בתקופה זאת עד שהנפיחות תחלוף, התפרים יתמוססו, ומצמוץ העפעפיים ישתפר. כמו כן, בשבוע הראשון ייתכן ויהיו הפרשות צהבהבות כתגובה נורמלית
לניתוח. במהלך השבועיים הראשונים ייתכן ויהיה גירוי\רגישות בפינה החיצונית של העין.
ישנם מטופלים ששמים לב שהתחושה בעפעפיים "רדומה" יותר בחודשים הראשונים לאחר הניתוח עד אשר העצבוב (ברוב המקרים) חוזר לקדמותו.
במידה ונעשה שימוש בשתל עור יש לצפות להתכהות של השתל בימים הראשונים ולאחר מכן צפויה השתפרות הדרגתית. כמו כן, צפוי שייקח מספר חודשים עד אשר שתל העור משתלב למראה טבעי (עם העור מסביב). בפגישות המעקב במרפאה לאחר הניתוח נלמד אתכם כיצד לטפל בשתל העור לאורך חודשי הריפוי (כגון משחה, מסאז' עדין, קרם שיזוף\מיגון מהשמש).
התור למרפאה והסרת התפרים יקבע לבין שבוע לשבועיים לאחר הניתוח.
בתלות בעיסוקכם, בדרך כלל חופש מחלה של שבוע יספיק.
אין לשחות, להרכיב עדשות מגע, או לשים איפור למשך שבועיים לפחות. יש להימנע מחשיפה לשמש ע"י חבישת כובע ולבישת משקפי שמש למשך חצי שנה.
הצלחת הניתוח תלויה בסוג הבעיה, בחומרה, ולעיתים אף בגורם לבעיה. תיקון אקטרופיון הקשור להתרופפות רקמות (הזדקנות) מצליח בכ-95% מהמקרים בניתוח הראשון. בודדים יזדקקו לניתוח חוזר במידה ומנח העפעף אינו מתוקן מספר חודשים לאחר הניתוח. במידה ויש הישנות של מנח עפעף לא תקין (לאחר שנים), ברוב המקרים ניתן לתקן ניתוחית שוב.
מהם הסיבוכים האפשריים של הניתוח?
· דימום (במהלך או לאחר הניתוח) – במידה ויש דימום לאחר הניתוח יש ללחוץ על האזור עם קרח עטוף במגבת למשך
15 דקות ללא הסרה (לחץ רציף). יש לחזור על הפעולה במידה והדימום לא פסק. כמעט כל
המקרים של דימום יפסקו עם הפעלת הלחץ. במידה והדימום לא פוסק יש ליצור קשר עם מיון
מחלקת עיניים.
· זיהום – סיבוך נדיר יכול לבוא לידי ביטוי בהתגברות של כאב, רגישות בעפעף, נפיחות ואדמומיות (ולעיתים
הפרשות) סביב התפרים. ניתן לטפל בזיהום במתן כדורי אנטיביוטיקה.
· צלקת
· תיקון יתר של גובה העפעף
· תיקון חסר של גובה העפעף
· חוסר סימטריה בגובה או בצורת העפעפיים בין שני הצדדים
· צורך בניתוח חוזר
· הישנות של מנח עפעף לא תקין בשלב מאוחר יותר (באופן נדיר שנים לאחר התיקון)
· ציסטות לאורך החתך הניתוחי
· היפרמות התפרים – לעיתים יהיה צורך בהוספת תפרים
· שינויים בתחושה בעפעפיים בשל פגיעה עצבית
· כשלון של שתל העור או התכווצות השתל עלולים לקרות. בדרך כלל הפצע יחלים, אולם לעיתים יהיה צורך בניתוח
נוסף
· סיבוך נדיר ביותר, אך רציני, הינו דימום בארובת העין (מאחורי גלגל העין) שעלול לגרום לאבדן ראייה קבוע