דמעת (Epiphora) היא אחת הסיבות השכיחות לפנייה למרפאות דרכי דמעות, אך לא תמיד נובעת מחסימה אנטומית. במחקר שביצענו במרפאת דרכי דמעות ייעודית, בחנו את הסיבות לדמעת אצל מאות מטופלים במטרה להעריך את היקף התופעה של דמעת תפקודית — מצב שבו דרכי הדמעות פתוחות אך הניקוז שלהן אינו תקין.
עיקרי הממצאים
המחקר כלל 576 עיניים סימפטומטיות של 372 מטופלים. הסיבות השכיחות ביותר לדמעת היו חסימה אנטומית אחרי שק הדמעות (“post-sac obstruction”) ודמעת תפקודית – כל אחת מהן נמצאה בכ־26% מהמקרים.
במקרים של דמעת תפקודית, נמצא כי העיכוב בניקוז הדמעות התרחש כמעט תמיד לאחר שק הדמעות (89%) ולא לפניו. ב־16% מהמקרים לא נמצאה סיבה ברורה לדמעת, וב־11% מהמקרים זוהו מספר גורמים במקביל.
משמעות קלינית
הממצאים שלנו מדגישים כי דמעת תפקודית שכיחה לא פחות מחסימה אנטומית בדרכי הדמעות, כאשר מבצעים הדמיה מלאה הכוללת Dacryocystography ו־Dacryoscintigraphy . זיהוי נכון של התופעה חשוב כדי להימנע מניתוחים מיותרים ולכוון לטיפול המתאים, כגון טיפול שמרני, ניתוח פונקציונלי ממוקד או ניתוח מעקף מותאם.
לקריאה נוספת
למאמר המלא ב- 10.1007/s10792-023-02668-4
פורסם ב-International Ophthalmology, 2023.
פורסם על ידי צוות חוקרים בינלאומי, בהם ד"ר ינון שפירא, מומחה לאוקולופלסטיקה, דרכי דמעות ומחלות ארובת העין.