רטיניטיס מציטומגלווירוס (CMV Retinitis) היא מחלה נדירה אך הרסנית, הפוגעת ברשתית ועלולה לגרום לעיוורון.
בעבר, המחלה הייתה שכיחה בעיקר בקרב נשאי HIV, אך בשנים האחרונות היא מתועדת יותר ויותר גם בקרב חולים ללא HIV — במיוחד במטופלים מדוכאי חיסון או לאחר טיפולים ביולוגיים והשתלות.
במחקר זה הצענו גישה טיפולית מעשית המבוססת על ניסיון קליני בסדרה של חולים עם CMV רטיניטיס ללא HIV.
עיקרי הממצאים
במחקר נכללו 16 עיניים של 9 חולים (ביניהם ילדים ומבוגרים) שטופלו בבית החולים שיבא בין השנים 2007–2013.
כל המקרים אובחנו על פי ממצאים אופייניים בקרקעית העין ובדיקת PCR של לשכת העין המאשרת נוכחות נגיף CMV.
- כל המטופלים קיבלו טיפול אנטי-ויראלי (Ganciclovir ו-Foscarnet) בשילוב תוך-ורידי ו/או תוך-עיני, בהתאם לחומרת הממצא.
- במקרים חמורים במיוחד, בהם הנגע איים על המקולה או עצב הראייה, ניתן טיפול משולב תוך-עיני וסיסטמי במקביל.
- רוב החולים הראו שיפור ברור בממצאי הרשתית ובבקרת הנגיף, אך תוצאות הראייה הסופיות הושפעו ממצבם הרפואי הבסיסי.
משמעות קלינית
הגישה המשולבת שהוצעה במחקר — מתן טיפול אנטי-ויראלי כפול, גם סיסטמי וגם תוך-עיני, בהתאם למיקום הנגע — מאפשרת טיפול יעיל יותר ומניעת אובדן ראייה.
המחקר מדגיש את החשיבות של תגובה מהירה ומותאמת אישית לכל חולה, ואת הצורך בגישה רב-תחומית הכוללת רופאי עיניים, זיהומולוגים והמטולוגים.
🔗 לקריאה נוספת
- למאמר המלא ב-10.1016/j.ophtha.2014.11.010
פורסם ב־Ophthalmology 2015.
פורסם על ידי צוות חוקרים בינלאומי, בהם ד"ר ינון שפירא, מומחה לאוקולופלסטיקה, דרכי דמעות ומחלות ארובת העין.