בדיקת שטיפת דרכי דמעות (syringing) היא אחת הבדיקות הנפוצות ביותר במרפאות דרכי דמעות, אך עד כמה היא באמת משקפת את מצב צינור הדמעות?
במחקר שביצענו, בחנו את יכולת הבדיקה להבחין בין היצרות חלקית של צינור הדמעות (NLD stenosis) לבין עיכוב תפקודי (Functional NLD delay) — מצב שבו דרכי הדמעות פתוחות אך הזרימה איטית.
עיקרי הממצאים
המחקר כלל 289 מערכות דמעות סימפטומטיות של 197 מטופלים. כל הנבדקים עברו שטיפת דרכי דמעות ולאחריה צילום דרכי דמעות (DCG) וכן מיפוי דרכי דמעות (DSG).
נמצא כי ביותר משליש מהמקרים שבהם הבדיקות ההדמייתיות היו תקינות, נראתה בכל זאת חזרה של נוזל (רפלוקס) בעת השטיפה — כלומר, ממצא חיובי כוזב.
בנוסף, במקרים של היצרות או עיכוב תפקודי, בכמחצית מהמקרים השטיפה נראתה תקינה לחלוטין, למרות קיום הפרעה ממשית בזרימת הדמעות.
משמעות קלינית
הממצאים שלנו מראים כי שטיפת דרכי הדמעות לבדה אינה אמינה באבחנה בין חסימה, היצרות או עיכוב תפקודי, ויש צורך להשלים את הבירור עם הדמיות ייעודיות .
הבנה זו חיונית כדי למנוע טעויות באבחון ובבחירת טיפול — למשל ביצוע ניתוח DCR מיותר או החמצת חסימה תפקודית.
לקריאה נוספת
למאמר המלא ב-10.1007/s00417-022-05654-1
פורסם ב-Graefe’s Archive for Clinical and Experimental Ophthalmology, 2022.
פורסם על ידי צוות חוקרים בינלאומי, בהם ד"ר ינון שפירא, מומחה לאוקולופלסטיקה, דרכי דמעות ומחלות ארובת העין.